דילוג לתוכן

הדגמה · לפני בדיקת עובדות

נדל"ן בחו"ל

שוחים בנמל: איך קופנהגן ניקתה את המים

בריכות השחייה של קופנהגן נמצאות בתוך הנמל. העבודה שאפשרה אותן נעשתה בצינורות, לא על הרציף.

מאת מערכת נדלן פשוטעודכן 2 דקות קריאה
פארק עירוני פתוח עם שבילים ומרחב ירוק
פארק עירוני פתוח עם שבילים ומרחב ירוק
בכתבה
  1. מה רואים בתמונה
  2. נמל שאף אחד לא נכנס אליו
  3. מה עשו מתחת לרחוב
  4. הבריכה הראשונה
  5. מה קורה אחרי גשם
  6. מה זה מלמד

מה רואים בתמונה

פארק ירוק, שבילים, אנשים. מה שלא רואים כאן הוא מה שנמצא מתחת. בקופנהגן, כמו בהרבה ערים, חלק מהעבודה שמאפשרת לשחות בנמל נעשתה בדיוק במקומות כאלה: מאגרים וצינורות מתחת לפארקים ולרחובות.

על הרציף רואים את התוצאה. בריכות עץ שצפות בתוך הנמל, קרש קפיצה, ואנשים שמגיעים בהפסקת הצהריים לשחות.

נמל שאף אחד לא נכנס אליו

הנמל של קופנהגן היה במשך רוב המאה העשרים מקום של ספינות, מספנות ומפעלים. המים קיבלו שפכים מהתעשייה וגלישות ביוב מהעיר. אף אחד לא חשב לשחות בהם.

כשהתעשייה עזבה, נשארו רציפים ריקים ומים מלוכלכים. העיר רצתה להביא אנשים לאורך המים, אבל רציף ליד מים מזוהמים לא מושך הרבה מבקרים.

קופנהגן לא הייתה לבד. נמלים בהרבה ערים באירופה עברו את אותו תהליך: תעשייה שעזבה, רציפים שהתרוקנו ומים שאף אחד לא רצה לגעת בהם. ההבדל הוא במה שכל עיר החליטה לעשות אחר כך.

מה עשו מתחת לרחוב

הבעיה העיקרית הייתה הביוב. בקופנהגן, כמו בהרבה ערים ותיקות, מי הגשם והביוב זורמים באותם צינורות. בגשם חזק הצינורות מתמלאים, והעודף גולש ישר לנמל.

העירייה שדרגה את מערכת הביוב ואת מתקני הטיהור, ובנתה מאגרים שאוגרים את העודף בזמן סערה. המים נשארים במאגר עד שהגשם נרגע, ואז עוברים לטיהור במקום לגלוש למים. במקביל צמצמו את השפכים מהתעשייה שנשארה.

בשנים האחרונות העיר הוסיפה לזה גם פתרונות על פני הקרקע: פארקים וכיכרות שמתוכננים להתמלא במים בזמן סערה קיצונית, ולהתרוקן לאט אחריה. מגרש כדורסל שקוע או גינה נמוכה הופכים לרגע למאגר, ובשאר הזמן הם מקום לאנשים.

הבריכה הראשונה

כשאיכות המים השתפרה, נפתחה בריכת הנמל הראשונה באיילנדס בריגה, שכונה על הגדה של הנמל. היא בנויה כמו רציף עץ עם בריכות מוגדרות בתוך מי הנמל, ויש בה מצילים בעונה.

אחריה נפתחו עוד אתרי שחייה לאורך הנמל. והם הפכו לחלק מהחיים בעיר: מקום שהולכים אליו אחרי העבודה, כמו לפארק.

גם העיצוב של הבריכות חשוב. אין בהן גדרות גבוהות או בניינים סגורים. הן פתוחות לנמל ולעיר, ומי שעובר על הרציף רואה את השוחים. זה הופך את המים לחלק מהנוף של העיר, ולא למתקן סגור.

מה קורה אחרי גשם

גם היום הנמל לא נקי בכל יום. אחרי גשם כבד, כשבכל זאת יש גלישה, איכות המים יכולה לרדת. לכן יש מערכת שעוקבת אחרי המים ומודיעה כשאתר שחייה נסגר זמנית.

זה חלק חשוב מהסיפור. העיר לא הבטיחה מים מושלמים, אלא מים שאפשר לדעת מתי הם בטוחים.

מה זה מלמד

מקום יפה על המים מתחיל בתשתית שאף אחד לא רואה. טיילת, בתי קפה ומזח הם החלק האחרון, והם עובדים רק אם המים עצמם נעימים.

כשקוראים על תוכנית לטיילת לאורך נחל או לפארק על חוף בעיר שלכם, כדאי לשאול גם מה קורה בניקוז, בביוב ובמה שזורם לאותם מים. התשובה לשאלה הזאת קובעת אם המקום יהיה מקום שיושבים מולו, או מקום שנכנסים אליו.

שאלות שחוזרות

האם תמיד מותר לשחות בנמל?

לא. אחרי גשם כבד איכות המים יכולה לרדת, ולכן יש בקופנהגן מערכת שעוקבת אחרי איכות המים ומודיעה כשבריכה נסגרת זמנית.

מה זה ביוב משולב?

מערכת שבה מי גשם וביוב זורמים באותם צינורות. בסערה הצינורות מתמלאים, והעודף גולש לים או לנהר. מאגרים תת-קרקעיים מחזיקים את העודף עד שאפשר לטפל בו.

יש לזה משמעות בישראל?

כן. גם כאן נחלים וחופים נסגרים לפעמים בגלל זיהום משפכים או גלישה של ביוב. שיקום נחלים כמו הירקון והקישון נשען על אותו עיקרון: קודם לעצור את מה שנכנס למים.

מקורות

  1. Copenhagen Harbour Baths, City of Copenhagen
  2. Copenhagen Climate Adaptation Plan, City of Copenhagen

הכתבה נבדקה ואושרה על ידי מערכת נדלן פשוט לפני הפרסום. המידע כללי ואינו ייעוץ משפטי או פיננסי.