דילוג לתוכן

הדגמה · לפני בדיקת עובדות

נדל"ן בחו"ל

הנחל שחזר: מה ערים לומדות מסיאול

במקום שבו נסעו מכוניות מעל הראש, יש היום מים, אבנים ואנשים שיושבים עם הרגליים בפנים.

מאת מערכת נדלן פשוטעודכן 2 דקות קריאה
פארק עירוני ירוק עם שבילים ועצים
פארק עירוני ירוק עם שבילים ועצים
בכתבה
  1. מה רואים בתמונה
  2. איך נחל נעלם
  3. ההחלטה לפרק
  4. מה השתנה ברחוב
  5. מה אומרים המבקרים
  6. מה ערים לומדות

מה רואים בתמונה

פארק ארוך וצר שעובר בין בניינים. שבילים משני הצדדים, עצים, ובמרכז מים. זו לא התמונה מסיאול עצמה, אבל זו התחושה: מקום שהולכים בו לאט, באמצע עיר צפופה.

בסיאול, לפני כמה עשורים, אותה רצועה נראתה אחרת לגמרי. הנחל היה מתחת לכביש, ומעל הכביש עבר כביש מהיר מוגבה על עמודים. מי שעמד שם שמע מכוניות מלמעלה ומלמטה.

התמונה הזאת חשובה כי היא מראה כמה מהר אפשר לשכוח מה היה במקום. מי שגדל בעיר אחרי שהנחל כוסה לא ידע שיש מתחת לכביש מים. בהרבה ערים, כולל ערים בישראל, יש נחלים שזורמים היום בצינורות מתחת לרחובות מוכרים.

איך נחל נעלם

צ’ונגייצ’און זרם במרכז העיר במשך מאות שנים. במחצית השנייה של המאה העשרים, כשסיאול גדלה במהירות, העירייה כיסתה אותו בבטון ובנתה עליו כביש. מאוחר יותר נבנה מעליו גם כביש מהיר מוגבה.

זה לא היה מקרה יוצא דופן. בהרבה ערים בעולם נחלים קטנים כוסו, הוטו לצינורות או הפכו לתעלות. הם היו בדרך, הם הוצפו בחורף, והקרקע מעליהם הייתה שימושית לכבישים.

גם בישראל קרה דבר דומה. ערוצים קטנים בערים הוטו לתעלות בטון או לצינורות, כדי לפנות מקום לבנייה ולמנוע הצפות. היום יש תוכניות לשקם חלק מהם, בעיקר כדי להחזיר מקום פתוח לאנשים ולטפל טוב יותר במי הגשם.

ההחלטה לפרק

בתחילת שנות האלפיים הכביש המוגבה היה ישן וזקוק לשיפוץ יקר. העירייה, בהנהגת ראש העיר לי מיונג-בק, בחרה בכיוון אחר: לפרק אותו, לחשוף את הנחל ולבנות לאורכו פארק.

הפרויקט עורר התנגדות, בעיקר מצד בעלי עסקים שחששו מפקקים וממה שיקרה בזמן העבודות. העירייה שילבה אותו בשינויים בתחבורה הציבורית ובהסדרי התנועה באזור.

מה השתנה ברחוב

הנחל נמצא נמוך מגובה הרחוב, ויורדים אליו במדרגות. למטה יש שבילים לאורך המים, אבנים שאפשר לחצות עליהן, וגשרים שמחברים בין הגדות. ברחוב מעל יש עצים, מדרכות ומקום לשבת.

מי שהולך שם בקיץ מרגיש את ההבדל. המים והצמחייה מקררים את האוויר לאורך הנחל, ומחקרים שנעשו על הפרויקט מצאו שהאזור חם פחות מרחובות סמוכים. האנשים שבאו לשבת שם הביאו איתם גם בתי קפה וחנויות לרחובות סביב.

מה שבולט במיוחד הוא הגובה. כשיורדים אל הנחל, הרעש של הרחוב נשאר למעלה. הקירות של הערוץ חוסמים חלק מהקולות, ומי שהולך לאורך המים שומע בעיקר את המים עצמם. זה מרחב שקט באמצע אחד האזורים העמוסים בעיר.

מה אומרים המבקרים

הפרויקט לא מושלם. הנחל המקורי היה עונתי, ולכן כדי שיזרמו בו מים כל השנה חלק מהמים נשאבים אליו. יש מי שאומרים שזה יותר מזרקה ארוכה מאשר נחל טבעי.

היו גם ביקורות על המחיר החברתי: בעלי דוכנים ועסקים קטנים שפעלו לאורך הכביש נאלצו לעבור. הדיון הזה חשוב לא פחות מהתמונות היפות.

מה ערים לומדות

שני דברים. הראשון: כביש הוא לא חלק קבוע מהנוף. הוא החלטה שמישהו קיבל, ואפשר לשנות אותה. השני: כשמורידים כביש, צריך להציע לאנשים דרך אחרת להגיע, אחרת המקום החדש יהיה יפה וריק.

זה רלוונטי גם כאן. כשקוראים על תוכנית להפוך דרך ראשית לשדרה, או לפתוח ערוץ של נחל שזורם בעיר, השאלה היא לא רק איך זה ייראה, אלא איך יגיעו לשם ומי ישתמש במקום.

שאלות שחוזרות

מאיפה מגיעים המים לנחל?

הנחל המקורי היה עונתי וכמעט יבש בחלק מהשנה. כדי שיזרמו בו מים כל הזמן, חלק מהמים נשאבים אליו ממקורות אחרים. זה אחד הדברים שמבקרי הפרויקט מזכירים.

מה קרה לתנועה שעברה על הכביש?

העירייה שילבה את הפרויקט בשינויים בתחבורה הציבורית ובהסדרי תנועה ברחובות סביב. ערים אחרות לומדות מזה שהורדה של כביש צריכה לבוא יחד עם חלופה.

יש פרויקטים דומים בישראל?

יש תוכניות שונות לשיקום נחלים ולפתיחה של ערוצים שזורמים בעיר, למשל לאורך נחל הירקון ונחלים נוספים. ההיקף והשלב של כל אחת שונים, וכדאי לבדוק את המצב העדכני מול הרשות המקומית.

מקורות

  1. Cheonggyecheon Restoration Project, Seoul Metropolitan Government
  2. Cheonggyecheon Stream Restoration, Landscape Architecture Foundation

הכתבה נבדקה ואושרה על ידי מערכת נדלן פשוט לפני הפרסום. המידע כללי ואינו ייעוץ משפטי או פיננסי.